נתניהו חייב ליזום עכשיו הצעה לאולמרט! 

האזנתי לדברי נתניהו שנאמרו בנאומו בכנסת בחודש הקודם. המוטו בנאומו היה: אם מדינות ערב יניחו את נשקם - יהיה שלום אך אם ישראל תניח את נשקה - היא תחדל מלהתקיים.
אולם, מאז חלף זמן ולא היה המשך לדיבורים אלה. מאז ירד ערפל ואין יודע מה עשה ראש האופוזיציה עם דבריו החריפים והנוקבים. האם התכוון להם? אז מה הלאה? כידוע, האירועים בזירה הפוליטית והמדינית מאד דינאמיים. בכל יום מתרחשים תריסר אירועים שמשפיעים אך רובם מעידים על דשדוש. דריכה במקום. בכל הכבוד לדברי נתניהו: המילים שאמר אינן מספיקות. יש לנו הרבה נואמים אך יש לנו מעט אנשים שיודעים לבצע. אני מחפש תגבורת בחלק המצוי במחסור. במעשים.
נתניהו חילץ את ישראל ממצב כלכלי קשה בו הייתה בשנת 2003. לפיכך, הוא חייב לחזור לעמדת שר האוצר עכשיו. מבחינה כלכלית, זה יהיה שווה ערך למינוי של דיין למשרתו לפני מלחמת ששת הימים.
אם נתניהו יחכה עד שאולמרט יתפטר ויהיו בחירות חדשות ועד שתקום ממשלה חדשה - יעברו במקרה הטוב 8 חודשים. השווקים והמשקיעים לא יחכו 8 חודשים. גם לא חודש. חובה לעצור את ההידרדרות כעת. להערכתי, היא מתחילה להסתמן.
מי שיש לו משקעים לגבי הטיפול בפרט בתקופת כהונת נתניהו באוצר, לא מבין עדיין מה מחכה לו מול הדרישות המטורפות של השרים. בעיקר של שר הביטחון. הנתונים הכלכליים שייווצרו לאור הביקוש הגורף לתקציבים, לאור ההתפוררות הפנימית בשתי מפלגות שמלכתחילה לא היה להן עמוד שדרה פנימי, יחד עם השילוב של שר אוצר בלתי מנוסה, חסר כריזמה (שגם לא תפקד מי יודע מה בתקופת המלחמה ואחריה) יהיו קשים ביותר. תמונת המצב הנוכחית היא שלמרות המשבר הנמשך בו אנו מצויים, כל השותפים בקואליציה מנסים למשוך אליהם נתחים גדולים מעוגת התקציב. כל אחד מהם מעריך שכעת החלה מערכת הבחירות והוא "משקיע" בסיבות שיוכל להשתמש בהן לבחירתו החוזרת. המושכות של התקציב אינן מצויות בידיים מנוסות וההשתקפות של מצב זה כלפי חוץ לא תאחר לבוא. לא רק מצד המשקיעים אלא גם מצד פירמות במדינה שיעבירו לאט את הפעילות לחו"ל. כבר כעת זה קורה.
***
נתניהו חייב להציע, ביוזמתו ובאופן פומבי, את מועמדותו לתפקיד שר האוצר.
***
ההצעה באה כאקט של אחריות לאומית בשעת חירום. אדרבא, נראה את אולמרט מסרב לו. זה יחיש את נפילתו בכמה חודשים. יתכן שאפילו הירשזון יציע לפנות את מקומו. הסיבה איננה פוליטית. בבחירות שיתרחשו כנראה בשנה הבאה נגלה מי הרוויח - בעיניי הציבור - כתוצאה מהתנהגותו ומי הפסיד. הסיבה הנדרשת כאן היא אחריות לאומית, בעת חירום.
כל יום של שתיקה יוצר שחיקה בשוק הכלכלי הישראלי בעיני העולם הפיננסי. זהו קרב שאין לזלזל בו לרגע. "מהירות, אמינות ויעילות" הן המילים המרכיבות את שם המשחק.